בדיקת אבהות אחרי לידה

רוב בדיקות האבהות באשר הן מתבצעות כיום רק לאחר הלידה. באופן כללי בדיקת אבהות לאחר הלידה יכולה להתבסס על דגימת רוק, דגימת שיער, דגימת דם, דגימת תאים מהלחי הפנימית או כל דגימה שהיא שניתן להשיג בעזרתה תאים המכילים חומר תורשתי שניתן להשתמש בו לצורך השוואה בין הנבדקים. במאמר שלפניכם נפרט אודות מספר מצבים שבהם הבדיקה נדרשת לאחר הלידה.

רישום במשרד הפנים

אם נולד תינוק להורים נשואים, באופן אוטומטי ברוב המוחלט של המקרים הבעל יירשם כאביו של הקטין במרשם האוכלוסין. עם זאת, העניינים יכולים להסתבך אם התינוק נולד להורים שאינם נשואים. במצב זה יכול האב לרשום את עצמו כאביו של התינוק תוך שנה בלבד מתאריך הלידה במשרד הפנים. אם לא יטרח לבצע את הרישום תוך שנה לכל היותר וירצה לרשום את עצמו כאביו של התינוק בשלב מאוחר יותר, ככול הנראה יידרש לעבור את הבדיקה על ידי משרד הפנים.

הדרישה למעבר של בדיקת אבהות עולה לא אחת גם במקרה של תינוקות שנולדו באמצעות אם פונדקאית בחו"ל. במקרה הזה על ההורים יהיה להוציא צו בית משפט לביצוע הבדיקה כדי שמשרד הפנים יכיר בהם כהוריו הביולוגיים של הילד. דוגמה נוספת למצב שבו תידרש בדיקת אבהות לאחר הלידה היא זו שבה ההורים הם זוג מעורב. הכוונה היא למצב שבו רק לאחר מההורים יש תעודת זהות ישראלית ואילו ההורה השני הוא אזרח זר.

במקרים מעין אלה בדרך כלל משרד הפנים מגלה חשדנות מסוימת כלפי ההצהרות של בני הזוג הנוגעות להורות המשותפת ועל אחת כמה וכמה אם מדובר בבני זוג שאינם נשואים. החשד מתעורר על רקע ניסיונות רבים שבוצעו בעבר מתוך מטרה ברורה להסדיר את המעמד של אזרחים זרים בישראל. לאור זאת, כל עוד מדובר בבני זוג שאחד מהם לא מחזיק בתעודת זהות ישראלית ושלא היו מוכרים כידועים בציבור במשרד הפנים או שלא היו נשואים, הרי שמשרד הפנים ידרוש מהם להוכיח מבחינה משפטית כי הילד הוא אכן בנם הביולוגי.

ספקות בנוגע לאבהות

לא אחת מתעוררים בליבו של האב ספקות בנוגע לקשר הביולוגי עם ילדו. באופן כללי לכל גבר המחזיק בחשד מוצדק לכך שהילד שהוא מגדל אינו בנו הביולוגי, עומדת הזכות להגיש דרישה רשמית לבית המשפט לביצוע בדיקת אבהות. אם האישה אינה נשואה ולא הייתה נשואה סמוך ללידה ואם שני הצדדים מסכימים לביצוע הבדיקה, לרוב האישור לביצוע הבדיקה יינתן ללא התנגדות.

חשוב לציין כי במקרה הזה אם האישה תתנגד לביצוע הבדיקה, ייתכן מאוד שבית המשפט יקבע כי יש לה מידע שברצונה להסתיר. במקרה הזה לא אחת יפסוק בית המשפט אבהות או שלילת אבהות גם ללא בדיקת אבהות. המצב שונה כאשר ישנו חשד לכך שבעקבות תוצאות הבדיקה הילד ייחשב לממזר. הכוונה היא למצב שבו הבדיקה עלולה להוכיח כי הילד נולד מזרעו של גבר אחד, בזמן שאמו הייתה נשואה לגבר אחר.

ילד שייחשב כממזר עלול לסבול מבעיות רבות בהמשך חייו כשבין היתר אדם הנחשב כממזר לא יוכל להתחתן ברבנות. אי לכך, אם ישנו חשד לכך שהבדיקה תגרום לכך שהילד יתויג כממזר, יכול בית המשפט לקבוע כי אין לבצע את הבדיקה. זאת כמובן אלא אם כן מדובר במצבים חריגים שבהם יש לבצע התאמה גנטית לצורך תרומת איברים למשל. במקרים מעין אלה, יאשר בית המשפט את ביצוע הבדיקה בשל סכנת החיים.

מתי צריך להגיש את הבקשה לבדיקת האבהות?

כדי לייעל את הטיפול בתיקי האבהות השונים וכדי שפסק הדין יתקבל סמוך ככול האפשר ללידה, מומלץ ביותר להגיש את התביעה למעבר בדיקת אבהות במהלך הטרימסטר השני של ההיריון, כלומר כבר במהלך החודש הרביעי או החמישי להיריון. זאת כיוון שההליכים הבירוקרטיים עלולים להימשך זמן מה ומוטב להתחיל אותם מוקדם ככול האפשר.

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

בדיקת אבהות לילדים שנולדו לזוגות חד מיניים בארצות הברית